אינתיפאדה חדשה?

"אם אתה עובר בגבעת אסף, אל תשכח אותי אחי. אוהב אותך", שלח סמ"ר יובל מור יוסף לחברו בהודעה קולית בווטסאפ. זמן לא רב לאחר מכן, נרצח על ידי מחבל שירד מרכבו, פתח באש – ונמלט.

הפיגוע בגבעת אסף אתמול היה השיא בשבוע מדמם שכלל שרשרת פיגועי ירי, והביא למותם של חיילים, אזרחים ותינוק שזכה לשם רק לפני קבורתו. האש שכבתה בדרום, מתלקחת באזור חדש, וישראל לוחמת בשלוש חזיתות: גל הטרור ביהודה ושומרון, מנהרות חיזבאללה בצפון והפגנות חמאס בדרום.

האם אנחנו בפתחה של אינתיפאדה חדשה? האם ניתן לעצור את הנחש שמרים את ראשו? איך נוכל למנוע את גל הטרור לפני ששוב נקלע לשפיכות דמים?

אפשר לזמן-מה להרגיע את הרוחות בשורה של צעדי תגובה להסלמה: לזרז את הריסת בתי המחבלים, להגביר את המעצרים המנהליים של פעילי חמאס, לעבות את כוחות צה"ל, לתגבר את ההגנה על הצירים ולהציב מחדש מחסומים ברחבי יהודה ושומרון.

אבל כבר היינו שם. ניסינו לפעול בכל דרך להגן, למנוע, לבלום, לעקור, להרוס, לאיים, להתפייס. כלום לא באמת עזר. אין שום מגן בפני תמונה שבה עיני חייל צעיר מביטות ישר לעיניך הדומעות. חייל שקם בבוקר להגן על המולדת, חבר שבחר להחליף את חבריו למשמרת ולא חזר הביתה בסופו של יום.

נדרש מאיתנו להתקדם לשלב חדש. לחבר את כל הפרטים לתמונה אחת ולהביט עליה במבט מפוכח. להעמיק לתוך המנוע הפנימי שמניע את הטבע שלנו, את העולם הסובב; להתמודד נכון עם הכוח הבונה והכוח ההורס.

לו היינו מתעמקים מעט במערכת המקושרת שבה אנו חיים, היינו נדהמים לגלות שאנחנו, לא פחות ולא יותר, אלה שמעוררים את כל האירועים האלו, קשים ככל שיהיו. מחוסר היכרות והבנה של החוקים הפועלים במציאות, אנחנו מזמינים על עצמנו צרות. וכבר ידוע, אי ידיעת החוק אינה פותרת מעונש.

"אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל", כתבו חכמינו, והוסיפו בתיקוני הזוהר: "היהודים הם הגורמים עוני וחרב ושוד והרג והשמדות בעולם כולו". לעם ישראל יש תפקיד וגורלי וחשוב באנושות, לצד תפקידן של אומות העולם. ספר הזוהר ממשיל את כלל האנושות לראש וגוף, ללב ואיברים, לישראל ולאומות העולם. "ישראל בין שאר האומות הם כמו לב בין האיברים. וכמו שאיברי הגוף לא יכלו להתקיים בעולם אפילו רגע אחד בלי הלב, כך כל העמים אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל" (פרשת פנחס).

אם נתלכד בינינו כאיש אחד בלב אחד, נהיה ללב פועם שמזרים חיות וכל טוב לכל העמים. לעומת זאת, אם הלב סתום וכל איש סגור בתוך עולמו, מציית רק לאגו שלו ופועל לטובת עצמו – הלב מעכב את החיים לגוף כולו. אז איברי הגוף מתנועעים, מפרפרים ודורשים. אז, בלי אזהרה מוקדמת ובלי לדעת מהיכן, צצה התקרית הבאה במערכת. תהיה זו חוליית מחבלים שתזנק מרכב ליד טרמפיאדה ותבצע את זממה, המון המתאסף על הגדר ומפגין בפראות נגד ישראל, או התגלות מנהרה נוספת שנחפרת כדי לצוד את היהודי הראשון שיפול אליה.

אין יותר ניסים. אין יותר שמירה מעולה כמו שהיו בדורות הקודמים. מאז שעלינו ארצה, קיבלנו הזדמנות, כמו שכותבים החכמים. התאספנו קיבוץ מורכב של אנשים וזכינו לאדמה, למרחב, לתנאים – כל מה שדרוש כדי להיבנות לעם ישראל אחד; ללב פועם, נושם וחי.

עוד לפני מאה שנה הקדים הרב יהודה אשלג, "בעל הסולם", שהכיר היטב את מערכת הקשר וכתב במטרה לחסוך כל סבל מיותר: "ישראל צריכה לתת דבר חדש לגויים: תורת חיבור, צדק ושלום. חכמת החיבור הזו מיוחסת רק לנו, והיא מוכיחה לכל הגויים את צדקת ישראל על חזרתם לאדמתם, אפילו על הערבים" ("כתבי הדור האחרון").

עלינו להבין שאנחנו אחראים על כל מה שקורה בעולם, לטוב ולרע. עלינו להבין שמוטל עלינו לתקן את כל הרע ולשבח את הטוב. עלינו להפנים שהלחצים מצד שכנינו בגבולות לא ייפסקו. גם לא משונאינו האנטישמיים ברחבי העולם או מגופים בינלאומיים שסוגרים עלינו בחוקים נוקשים מיום ליום.

לכן, בואו נתחבר בכל הכוח, כמו שקוראת חכמת הקבלה. העיקר שלא שנשנא איש את רעהו. בואו נפעל במגמה לחיבור. ואם נדמה כי קשה, אז רק נדבר על חיבור. נתארגן, נפגש, נדסקס ונתכתב ברשת שטוב להיות מחוברים, שהאחדות תגן עלינו מכל רע. ואם אין כוחות גם לפתוח פה ולדבר, אז נחייך. לפחות כך נשפיע זה לזה. ואם גם קשה לנו למתוח את שרירי הפנים באופן מלאכותי, אז נביט על המתחולל סביבנו, נתגבר ונבין שאין ברירה, מוכרחים להתחיל במשהו ולו הקטנטן ביותר.

החיוכים והמחוות לא באמת יפתרו את הצרות וישככו את הכאבים, אבל הנכונות להתקשר, הרצון הטוב להיות אחד, הכוונה הידידותית בינינו – יעוררו את כוח החיבור, הכוח הפנימי שטמון במערכת הקשר בינינו. הכוח החיובי בינינו שמחבר ומגן, מאיר לגויים, כוח החיבור הזה עושה אותנו ישראלים.

ובנימת סיום כואבת יותר, כמו שספד אביו של סמל יוסף כהן, חברו של סמ"ר יובל מור יוסף, שנרצח יחד עימו בפיגוע בבנימין: "יוסף היקר, אתה רואה את הצער ואת מצב עם ישראל. די למוות, די לצער, לשכול ולשנאת אחים. כולנו אחים, איש אחד, עם אחד ולב אחד".

צפו בקליפ בנושא >> bit.ly/2LizFKF

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏5‏ אנשים‏, ‏‏זקן‏‏‏

להתגרש

קשה לתאר את הסבל הרב שיעברו בני זוג בעלי ממון, נכסים ועסקים רבים בעת שיחליטו להתגרש. החלוקה תהיה מייגעת, המאבקים על הרכוש יהיו בלתי פוסקים, והגידופים והסכסוכים יעיקו על חייהם. שלבים דומים חווה האיחוד האירופי בשנים האחרונות.

החתונה הייתה בתשעה במאי 1950. שר החוץ של צרפת, רוברט שומן, יזם תוכנית המציעה לשתף פעולה בין צרפת לגרמניה בייצור פחם ופלדה, משאבים חשובים לניהול מלחמה, וכך נחתמה ברית נישואין שהולידה את קהילת הפחם והפלדה האירופית. אל הברית חברו גם בלגיה, איטליה, לוקסמבורג והולנד, ושש שנים מאוחר יותר חתמו אותן מדינות על הסכם רומא ויצרו את מה שמכונה כיום "האיחוד האירופי". לכאורה, הקשר הלך והתהדק עם הכרזה על מטבע משותף והקמת גוש האירו בראשית 1999, ומי שטבחו זו בזו בשתי מלחמות עולם הפכו לחברות טובות בלב ונפש.

במשך השנים הפך האיחוד למעצמה משגשגת. 28 מדינות מאוגדות בעלות מאפיינים של מדינת-על אחת: פרלמנט, חוקים, בנק מרכזי משותף, כלכלה משותפת, מטבע אחיד וסממני ריבונות נוספים. לכל 500 מיליון אזרחי אירופה פתוחות הזדמנויות עבודה וחופש תנועה, מסחר ולימודים בכל מדינה החברה באיחוד. שוק אחד ללא גבולות.

ירח הדבש היה מושלם. מדינות בגוש האירופי שהיו מצד אחד כלכלות מתפתחות, מוטות צמיחה מהירה ואינפלציה אך מצד שני פחות עשירות ומבוססות, נהנו מאמון הכלכלות החזקות באיחוד שהסכימו להלוות להן כסף בריבית נמוכה. אך מרגע שהחלה יוון למעוד, החשש מפני אפקט דומינו הרסני הכניס את המדינות החזקות לדריכות גבוהה. גרמניה העשירה, שעלולה הייתה להתמוטט מיד, הזרימה מזומנים, יחד עם הבנק המרכזי האירופי ועם קרן המטבע הבינלאומית שהתגייסו במלוא עוזם, וכך חילץ האיחוד את יוון ואיתה את גוש האירו כולו מהתפרקות. השנייה בתור לחילוץ הייתה פורטוגל, אחריהם התייצבו בתור ספרד, איטליה ואירלנד, מדינות שזכו בהתאמה לכינוי הגנאי מדינות ה-PIGS.

השנים הראשונות של הנישואין המוצלחים נסתיימו לכאורה. הרצון האגואיסטי בכל אחד מבני המשפחה גדל, ובאופן טבעי חלה התקררות ביחסים. כל מדינה עסוקה בחישובי האינטרסים והרווחיות שלה, לכל אחת שאיפות ותוכניות משלה, וברית הנישואין הפכה לחתימה יפה על הנייר. מה שנתפס מלכתחילה כנכס, הפך לנטל מסוכן. הברית שהתחילה לכאורה כחיובית והדביקה את האיחוד מתגלה היום כברית שלילית. כלומר הקשר עדיין קיים, אך הוא מסכן את חברות האיחוד, ויחד איתן את כל העולם.

בימים האחרונים קיבלנו דוגמה מובהקת למשבר המתגבר בבריטניה. פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי החלה ב-29 במרץ 2017. אך כיום, מועד קצר לפני הפרישה, מנהיגי האיחוד מקשיחים עמדות ומתכננים לגבות סכומים אסטרונומיים על פרישתה מהאיחוד. שנאתם והתנגדותם לכל מי שחושף את ההפסד שלהם הולכת וגוברת. אולם הסיום הטוב ביותר של פרשת הברקזיט הוא גילוי האמת: האיחוד האירופי מפולג, שבור ומפורק.

לאיחוד האירופי אין מנהיג של ממש שיוביל אותו. ככל שעוד ועוד מהגרים ייקלטו אל תוך היבשת, סימני השאלה יהיו גדולים יותר, ומשברים חברתיים ותרבותיים יצטרפו למשבר הכלכלי המתעצם.

במצב הנוכחי, החלוקה מחדש תהיה כל כך מסובכת ובלתי אפשרית, שהיא עלולה להידרדר למלחמת עולם שלישית. אולם עד כמה שהקטסטרופה מאיימת למוטט הכול, עדיין לא מאוחר כדי לגרום תפנית של מאה שמונים מעלות לכיוון מתון יותר. הכול תלוי בתהליכי חינוך והסברה בקרב כלל אוכלוסיית האיחוד האירופי. לכן, כל שנדרש הוא יועץ נישואין טוב, אחד שיסביר לבעלי הברית כיצד פועל טבעם האגואיסטי וכיצד לרתום אותו נכון לבניית יחסים מחודשים.

השלב הראשון שיש להסביר למשפחה המבולבלת שלא צריך להתגרש. לפי שיטת החיבור – חכמת הקבלה – האגואיזם הטבוע בנו מלידה, "יצר לב האדם רע מנעוריו", ימשיך להבדיל ולהפריד בינינו. כל עוד אנחנו פועלים למען עצמנו בלבד ונוהגים באדישות ובאכזריות זה בזה, נזכה לתגובת שרשרת שלילית ממערכת הטבע. כנגד זה שום הסכם או התאגדות לא יועילו.

כדי ללמוד איך להתאחד נכון עלינו לחקור וללמוד כיצד פועל כוח האחדות שבטבע ולהיצמד אליו. מערכת הטבע היא מערכת שלמה, מקושרת ומתנהלת באופן אינסטינקטיבי, והנוסחה בה קבועה: ככל שנתאים את מערכת היחסים בינינו לחוקיות של הטבע ונפעל מתוך התחשבות בזולת, כך נזכה לשפע רב יותר.

הרעיון של האיחוד האירופי היה ביסודו רעיון טוב, אבל מרגע שהאגואיזם השתלט אין מוצא. לכן, חייבים להקים כבר עכשיו מועצת חירום אירופית עליונה לחינוך כלל האזרחים, ולהתחיל לפתח תוכנית יבשתית ליצירת קשר מתוקן, מאוזן וטוב בין כולם, ממש כמו במשפחה אחת גדולה. אם האירופאים ילמדו להתקשר ביניהם מעל כל המשברים, מבלי למחוק את הייחודיות של כל עם ומדינה, הם יגיעו לאיחוד מחודש, לברית נישואין חיובית שתשדרג את מצבם ויחד עימו גם את מעמדם בעולם כולו.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‏שמיים‏, ‏אוטובוס‏‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏

בהצלחה לתלמידי הקבלה בפיליפינים

נאחל בהצלחה לכיתת התלמידים בפיליפינים (!) שנהנתה מהרצאת מבוא בחכמת הקבלה, ומתחילה ​ללמוד ​את הסמסטר הראשון שלה. הלימוד יהיה ​וירטואלי​ ופרונטלי -​ ​מרצה ​מישראל ​דרך האינטרנט ​​בשילוב מרצה מקומי. זה הקסם של חכמת הקבלה שחוצה ימים ויבשות. כמו שכתב הנביא ישעיהו: ​"​כי ביתי בית תפילה י​י​קרא לכל העמים​"​.

​​נאחל בהצלחה לכיתת התלמידים בפיליפינים (!) שנהנתה מהרצאת מבוא בחכמת הקבלה, ומתחילה ​ללמוד ​את הסמסטר הראשון שלה. הלימוד…

‎Posted by ‎קבלה לעם‎ on‎ יום שני 29 ינואר 2018

100 שנים להצהרת בלפור

"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו". כך נוסחה לבסוף אותה שורה מהפכנית בלב ליבה של הצהרת בלפור המפורסמת.

מאה שנים חלפו, ונכון יהיה להביט לאחור ולשאול: האם לאחר שהתקבצנו מאינספור מדינות וקהילות יהודיות אנחנו מצליחים לחיות כאן כמו משפחה אחת גדולה ומאוחדת? האם העובדה שהפכנו את חלקת המדבר הצחיחה למעצמת היי-טק מתוחכמת, קידמה אותנו "להיות עם חופשי בארצנו"? ומה עלול לקרות אם נמשיך לחיות כאן בחברה מפולגת ומקוטבת שבה איש איש בעולמו הצר?

לא לחינם שר החוץ, ג'יימס בלפור, וראש ממשלת בריטניה דאז, לויד ג'ורג', ראו בעין יפה את ההצהרה והכירו בזכותנו לבנות את חיינו הלאומיים בארץ ישראל. לשניהם היתה חיבה עמוקה לתנ"ך, ומטעמים אסטרטגיים ודתיים הם האמינו כי "שיבתם של היהודים לציון היא מאורע היסטורי ממדרגה עליונה שנגזר מתוקף צו הבורא".

הם צודקים! לעם ישראל אכן יש תפקיד מכריע באנושות, והעיתוי שבו ניתנה ההצהרה, מושלם. הרב קוק כתב על ההצהרה כי "היא תחילת הגאולה שהולכת ומופיעה לפנינו: כל בעל נפש, שיש בו יכולת לחדור ולהתבונן במה שמצוי מעבר לתופעה החיצונית הנראית לעין, יודע שיד ה' נראית כמנהיגה את ההיסטוריה ועתידה להוביל את התהליך הזה אל השלמתו".

כיום איש מן אומות העולם לא מצפה מאיתנו לעוד פיתוחי היי-טק, פרסי נובל או אמצעי ביטחון חדישים. גם אם עינינו רואות שמקץ מאה שנים צומח בית משגשג בארץ ישראל התורם מכישוריו הייחודיים לעולם, המציאות מוכיחה אחרת. אם נביט דרך עיני אומות העולם על התופעה הייחודית והאי-רציונלית הנקראת "יהודים", אשר מצד אחד מובילים בכל תפקידי המפתח ברחבי העולם, ומצד שני ניצבים במוקד כל הבעיות והצרות בעולם, אז נשכיל להיערך בהתאם ובהקדם. עלינו להעדיף את האחדות בינינו על פני כל הערכים האחרים שמסיחים את דעתנו, ולדחות על הסף כל סכסוך, מריבה או ויכוח המתלקחים במהירות, מגבירים את הכוח השלילי ומחריבים את היחסים בינינו.

שנת המאה להצהרת בלפור החלה היום, ואיתה גם הספירה לאחור. זמן קצוב לפני שפג תוקפה ונשוב לחסדי אומות העולם ולידי החלטות חלוקה של האו"ם, הבחירה בידינו. הצהרת בלפור היתה נקודת מפנה זעירה בהיסטוריה של העם היהודי, והיא עדיין משמשת תזכורת לחובה שמוטלת עלינו לממש במהרה – אחדות עם ישראל בארץ ישראל.

"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו". כך נוסח…

‎Posted by ‎מיכאל לייטמן‎ on‎ חמישי 2 נובמבר 2017

מיטת פוטון

עונת ההוריקנים: מה הטבע מנסה לומר לנו?

עונת ההוריקנים עושה שמות באמריקה, בקריביים וכעת גם ביבשת אירופה: הסופה העזה גובה קורבנות, מחריבה רכוש, מנתקת קווי חשמל, עוקרת עצים ומאיימת בשיטפונות. מה הטבע מנסה לומר לנו?

 

עונת ההוריקנים: מה הטבע מנסה לומר לנו?

עונת ההוריקנים עושה שמות באמריקה, בקריביים וכעת גם ביבשת אירופה: הסופה העזה גובה קורבנות, מחריבה רכוש, מנתקת קווי חשמל, עוקרת עצים ומאיימת בשיטפונות. מה הטבע מנסה לומר לנו?

‎Posted by ‎מיכאל לייטמן‎ on‎ יום שלישי 17 אוקטובר 2017

תא"ל במיל' רם שמואלי מספר על היכרותו המרתקת עם קבלה לעם

תא"ל במיל' רם שמואלי מספר על הכרותו עם 'קבלה לעם'

"כשנגמרה התקופה האינטנסיבית של גידול ארבעה ילדים, איילה הרגישה שחסר לה משהו גדול יותר בחייה", מספר רם שמואלי, תא"ל במיל', מפקד הטייסת לשעבר. "פתאום היא הגיעה לקבוצה קטנה שלמדה קבלה והלב שלה התמלא! מתוך הלימוד המיוחד של איילה ב- קבלה לעם שאבתי את המתודה של שיח במעגל והטמעתי בפעילות של רשת הארגונים 'מתחברים לעתיד משותף' אותו אני מוביל".לסיפורים מרגשים נוספים >> bit.ly/2hcju3X

‎Posted by ‎קבלה לעם‎ on‎ יום שלישי 31 אוקטובר 2017

"כשנגמרה התקופה האינטנסיבית של גידול ארבעה ילדים, איילה הרגישה שחסר לה משהו גדול יותר בחייה", מספר רם שמואלי, תא"ל במיל', מפקד הטייסת לשעבר. "פתאום היא הגיעה לקבוצה קטנה שלמדה קבלה והלב שלה התמלא! מתוך הלימוד המיוחד של איילה ב-קבלה לעם שאבתי את המתודה של שיח במעגל והטמעתי בפעילות של רשת הארגונים 'מתחברים לעתיד משותף' אותו אני מוביל".

צאו למסע רוחני בארץ ישראל

נופיה הקסומים של ארץ ישראל, פיסת אדמה קטנה לחופי הים התיכון, ממגנטים אליה את תשומת לבו של העולם כולו. הראשון שגילה זאת היה אב האומה. כשאברהם אבינו הבין את הסיבות הרוחניות לכל המתרחש סביבו, הוא גילה שהשפעת הכוחות הרוחניים על עולמנו משתלשלים ובאים לידי ביטוי בצורה העוצמתית ביותר דווקא כאן, על אדמת ישראל. זו הסיבה שהניעה אותו להביא את תלמידיו מממלכת בבל אל ארץ הקודש. מאז ועד היום נחשבת אדמה זו לקדושה עבור כל הדתות, כל חלק בה מקרין את ההשפעה הרוחנית הייחודית לו, ואנשים שונים בתכלית חווים כלפיה תחושות מיוחדות.

חמישה כוחות – חמש ספירות – משפיעים על ארץ הקודש: כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות. ספירה – מלשון "ספיר", מאיר. חמש הספירות הן חמש רמות של השפעה רוחנית על עולמנו, מעין "שורשים עליונים" שמשפיעים בדרך מסוימת על כל אחד מהאזורים הגאוגרפים של הארץ. וכך כל הגאוגרפיה של ארץ הקודש בנויה בהתאם להן.

הכוח הראשון והגבוה מכולם – ההתחלה של הכול, המחשבה שהופכת לאחר מכן גם למעשה – נקרא "כתר" והוא הכוח המשפיע על הר החרמון וסביבתו. ה"כתר" – התכונה הרוחנית הגבוהה ביותר, מכתרת את הבריאה כולה: החל ממחשבת הבריאה הכוללת את בריאת העולם, דרך תוכנית התפתחותם של הנבראים ועד למצבם העתידי המושלם. לכן החרמון המסולע והאצילי, המכוסה בשיער שיבה בחורף ושרוי בשתיקה עמוקה בקיץ, הוא החלק הגבוה ביותר על אדמת ארץ ישראל.

הכוח השני נקרא "חכמה". זוהי התגלמות המחשבה, הפעולה, האור, שבלעדיו אין חיים. החכמה היא הבחינה הראשונה בבריאה, ה"חומר" שממנו נבנה העולם, ה"כלי", שבתוכו מאיר האור הרוחני. הנחלים שזורמים מהחרמון ומתלכדים לנהר הירדן, וכן מעיינות המים התת-קרקעיים שנובעים באזור זה מסמלים את האור. המים יורדים מרמת הגולן, מחלחלים בין הגבעות והמרחבים הירוקים וזורמים לאורכו של הגליל. המקובלים מכנים את השורשים הרוחניים של הזרמים הללו בשם "ל"ב נתיבות חכמה".

בתום המסע הארוך והמפותל, כל זרמי המים החיים מתנקזים אל הכנרת. הכנרת מסמלת את הכוח הרוחני השלישי – "בינה", שעומדת ביסודה של הנתינה המוחלטת, ללא כל פנייה עצמית, אף לא לרגע. זוהי מחשבה טהורה על טובת האחר בלבד. בינה היא תכונת אימהית וזכה, אהבה חובקת כול, שמסוככת עלינו מפני האגואיזם ההרסני ומכוונת אותנו להשפעה ולנתינה. הכנרת היא מאגר המים שמזין את הארץ כולה, שממלא בכוח חיים את סביבתו מבלי להשאיר לעצמו דבר. דרכה אפשר לחוש בזַכּוּת ובשלווה.

ממרומיו הצחורים של החרמון, דרך הגליל והכנרת, המים ממשיכים וזורמים אל עבר בקעת הירדן, שמזרחית לה נמצאים הרי יהודה. הכוח הרוחני שמאפיין את האזור הוא "זעיר אנפין", הכוח הרביעי, האחראי על התנועה והצמיחה. זעיר אנפין הוא תכונת ההתפתחות, הכוח שנועד למלא את העולם בחיים, להפרות אותו רוחנית ולגדל אותו. בהיותו "צומח" משלושת הכוחות הראשונים, הכוח הרביעי מתקרב יותר לעולמנו, ומשפיע על האזור הסמוך לאגם הכנרת ועל מרכז הארץ – על כל הניזון מהבינה. מימיו של נהר הירדן עוברים דרך הכנרת, אך אינם נעלמים בה, אלא ממשיכים לזרום הלאה, עושים את דרכם אל הדרום.

ממעוף הציפור אפשר לצפות בזרימה ייחודית זו של המים. כך גם החכמה חודרת אל תוך תכונת האהבה והחסד, אך אינה נטמעת בתוכה. יש באזור חקלאות ענפה וריכוז של אוכלוסייה, וכאן גם ממוקמת הבירה הרוחנית, ירושלים, לב לבו של העולם, שמצויה ממש במרכזו של זעיר אנפין. הכותל המערבי שבירושלים הוא מקום תפילה מסורתי, המסמל את כוח ההתגברות על האגואיזם האנושי. לפי חכמת הקבלה, הדבר היחיד שניתן לבקש כאשר אנחנו עומדים ליד הכותל הוא להתעלות מעל האגו. אם נכוון לדבר מה אחר, הכותל המערבי יהיה לא יותר מאשר קיר עבורנו, ובקשתנו תיוותר ללא מענה.

לא רחוק מנהר הירדן נמצא ים המלח, המקום הנמוך ביותר בעולם. כאן מתגלה השפעתו של הכוח החמישי, ה"מלכות". מלכות היא ממלכת האור העתידית, שתפרח מתוך האגואיזם המוחלט. גובה פני המים בים המלח הוא מינוס 420 מטר מתחת לפני הים. בגלל ריכוז המלחים הגבוה שבו, כמעט ולא מתקיימים בו חיים. ממזרח וממערב מעוטר ים המלח במדרונות חסרי רוח חיים, אך פה ושם אפשר למצוא נקודות יישוב בודדות. המים שמצטברים בים המלח, הם בעלי תכונה ייחודית, נמוכה וכבדה. הכול כאן מנוגד כל כך למקור שממנו המים הללו התחילו את דרכם.

לא לחינם מכנים אותו "ים המוות", ולא לחינם הוא "התיישב" נמוך כל כך בתוך האדמה. המלכות מסמלת את עולמנו, שהוא חסר חיים במובן הרוחני, ובה בעת מייחל לתחייה מחדש. מוזר ככל שהדבר יישמע, מלכות היא המטרה הסופית, היעד שאליו מכוונים כל השלבים שקדמו לה. החלק הזה, המת, האגואיסטי, צריך להפוך לחלק החי ביותר, לפרוח, להידמות לבינה, להיות נותן ואוהב.

כך, מהאזור ההררי השופע, הכתר, זורמים המים מטה, אל האזור הנמוך וחסר החיים, המלכות, רק כדי להחיותה מחדש ולהביא לפריחתה. ממש כך, ממרומי המציאות זורמת אל העולם שלנו השפעה של כוחות שלעת עתה נסתרים מעינינו. אלה הם אורות שמחזירים אותנו למקור החיים הרוחניים.

ארץ הקודש ניצבת בלב לבה של הצטלבות הזרמים האלה, במרכז העולם, ולכן היא צצה ועולה שוב ושוב במרכז האירועים העולמיים. פיסת אדמה קטנה שכמעט ולא ניתן לראותה על פני כדור הארץ, ובכל זאת ממנה הכול מתחיל ואליה הכול חוזר. כאן דרכו הרוחנית של האדם משתלבת באופן מפליא עם הרמה ועם הגיא, עם הנחל ועם הנהר.